פסק-דין בתיק ב"ל 3148-08

זוהי תביעה להכיר בנזק נפשי בעקבות אירוע בעבודה ביום 10/10/05 - כתאונת עבודה .

להלן עובדות המקרה, כפי הן עולות מחומר הראיות המהימן עלינו:

1.         התובעת, ילידת 1973, עבדה מינואר 2005 כמשווקת וספקית עוגיות של המאפיה "בא לי עוגיות" שכתובתה היתה בקרית אתא (להלן: "המאפיה").

2.         לצורכי עבודתה קיבלה התובעת רכב מהמאפיה וכן טלפון נייד.

3.         לצורך העמסת העוגיות התובעת היתה לוקחת בכל יד 3 שקיות מלאות ב- 6 קופסאות של עוגיות כשכל קופסא שוקלת 300 גרם . סה"כ כל שקית שקלה 1.8 ק"ג . התובעת החזיקה בשתי ידיה בבת אחת 6 שקיות במשקל כולל של כ- 11 ק"ג והכניסה אותן לתוך קופסאות ברכב. התובעת המשיכה בביצוע הפעולות הללו עד שסיימה את ההעמסה על הרכב.

4.         לאחר מכן נהגה התובעת ברכב לצורך חלוקת העוגיות למינימרקטים ו/או מכולות שונות.

5.         מן הראוי לציין, כי מבחינה גופנית התובעת מאוד רזה ונמוכה, וכן היא סובלת מסכרת נעורים.

6.         בחודש ספטמבר 2005 המאפיה החלה להיקלע לקשיים כלכליים. בעלת המאפיה גב' דהן יוכי לא היתה מרוצה מעבודתה של התובעת בשיווק, וכן גם בגלל כמות שיחות הטלפון שביצעה התובעת שחרגה מעבר להגבלה שסוכם עליה ביניהן שלא יעלה על 300 ש"ח לחודש.

7.         ביום 9/10/05 הגיע לידי יוכי דהן חשבון טלפון של התובעת שהסתכם בסך של 510 ש"ח והדבר הרגיז אותה.

8.         ביום 10/10/05 כשהעמיסה התובעת את קופסאות העוגיות על הרכב, הגיעה למקום יוכי דהן והחלה לצעוק על התובעת על כמות שיחות הטלפון ששוחחה ומסרה לה שכר בניכוי הסך של 510 ש"ח בגין שיחות הטלפון הללו.

9.         בנוסף - יוכי דהן ספרה את כמות קופסאות העוגיות שהחזירה התובעת למאפיה מאחד הלקוחות וזאת כנגד חשבונית שסיפקה לה התובעת וגילתה, כי חסרה חשבונית על כמות נוספת של 30 קופסאות של עוגיות (ראה מסמך נ/7).

10.       בין התובעת לבין יוכי דהן התפתח ויכוח כשדרשה יוכי לדעת למה חסרה סחורה - תגובתה של התובעת היתה - "מה אני גנבה? קחי אותי לפוליגרף", התובעת היתה מאוד נרגשת ופגועה מהיחס שקיבלה מיוכי דהן. היא ביקשה מיוכי דהן שתיתן לה מכתב פיטורים וכי היא תעשה חפיפה בעבודה לעובדת אחרת במקומה. יוכי הגיבה על כך שהתובעת תכתוב מכתב התפטרות כי היא לא מפטרת אותה. (ראה מסמך נ/2).

11.       הויכוח גרם לתובעת להיות על סף הדמעות והיא היתה נרעשת ונרגשת היות והבינה שהמעבידה רוצה שתתפטר מעבודתה מבלי לתת לה פיצויי פיטורים. מיד לאחר הויכוח הנ"ל נכנסה התובעת לרכב ונהגה בו עד למפרץ חיפה אז הרגישה בדקירות חזקות בחזה, ובדקירות בצידי הגוף. התובעת התחילה לבכות ועצרה את הרכב, כשהיא חשה בבחילה וברצון להקיא.

12.       לאחר שהתאוששה קמעא היא טלפנה ליוכי דהן שתבוא לקחת את הרכב מאזור מפרץ חיפה.

13.       כעבור זמן מה, בעלה של יוכי דהן הגיע למקום כדי לקחת את הרכב ומצא את התובעת יושבת ברכב ואז פנה אליה בטון מאיים כי היא תשלם על כל הנזק שגרמה במשכורתה, ופלט לעברה קללה "כוס עמאק " ולקח את הרכב.

14.       התובעת חזרה לביתה כשהיא שרויה במתח נפשי, וסבלה מדקירות בחזה אשר הקרינו לכתף ימין, אח"כ הופיעו כאבים באזור הבטן, חולשה, הקאות שלשולים וחוסר תאבון.

15.       ביום 12/10/05 פנתה לחדר מיון בביה"ח בני ציון והופנתה לטיפול פסיכיאטרי, ומאז ועד היום היא מטופלת על רקע בעיות נפשיות שמהן היא סובלת.

16.       התובעת מייחסת את הופעת כל הבעיות הנפשיות שלה לאירוע בעבודתה ביום 10/10/05 בעוד שב"כ הנתבע טוען, כי מדובר כאן בתהליך תחלואתי רגיל ללא כל קשר סיבתי לאירוע בעבודתה של התובעת.

מינוי מומחה רפואי: